ביסולפט- על מי ועל מה?

מה גורם לכאבי הראש של השתיינים החובבים? האם ניתן להפטר מכאב הראש? ואם כן כיצד?
הקדמה (הכרחית):

יין שנמצא ללא שום חומר שימור יכול להחזיק מקסימום חצי שנה.
אז איך מצליחים לשמר יין במצב שתיה שנים ארוכות?
או... לשם כך משתמשים ב"ביסולפט".
ביסולפט ידוע גם בשם גופרית דו חמצנית, הוא בעצם חומר כימי העשוי מגופרית.
משתמשים בביסולפט כיון שהוא חומר המשמר את היין, ולא מאפשר לבקטריות להתפתח ולקלקל את היין.

התקן לכמות החומר ביין היא עד 200 חלקים במליון.
כמובן שלא מודדים את הכמות בכל בקבוק באופן פרטני אלא במיכלים הענקיים של היקבים.
רוב היינות מכילים 60-120 יחידות למיליון.

הבעיה בחומר הוא שיש אנשים הרגישים לו ושתיית יין המכיל את הביסולפט עלול לגרום לכאבי ראש.
מצד שני שתיה מרובה גורמת לגוף להתרגל לחומר ואו אז מפחיתה את כאבי הראש.
צריך לציין שהכאבי ראש קורים בדרל כלל לאנשים שלא רגילים לשתות יין באופן כללי.

ובקיצור - לחיים

יין מקורקק

מה הביטוי הזה אומר? איך הוא קשור ליין? האם הוא טוב? רע?
במאמר הבא ננסה לשפוך אור על הביטוי המוזר.

מדובר בפגם שפוגע בדרך כלל בפקק השעם ושמקורו הוא דווקא חביות עץ האלון שבו אוחסן היין או יותר נכון יושן היין.
התוצאה הישירה והמצערת של הפגם בפקק היא פגיעה אנושה ביין עצמו, ריחו ובטעמו.

מקורו של הפגם הנוצר בחביות ופקקי השעם נקרא:
T.C.A
(טרי כלורו אניזול).

הבסיס לכך הם שמרים שהתרבו בפקקי השעם או חביות עץ האלון.
לעיתים תיגרם תופעה זו עקב חיטוי או טיהור פקקי שעם בתמיסת כלור.
(מזה גם נגזר ריחו הבולט של יין מקורקק).

חייבים לציין שדי בכמות קטנה עד מזערית כדי לגרום נזק משמעותי לבציר שלם של מדינה גדולה.

איך מזהים יין מקורקק?
יין מקורקק ניתן לזיהוי ע"י הרחת הפקק או הרחת היין עצמו בגביע וזיהוי ריחות המזכירים ריחות לוואי של:

• טחב.

• עובש חריף מאוד.

• ריח של כלור מבריכת שחייה.

ניתן לזהות את היין לפי גלגל הריחות.

אם הרחתם את הרחות הללו - מומלץ מאוד להפסיק בטקס שתיית היין ולא להמשיך טעימת יין עצמה
באם בכל זאת תחליטו כן לטעום מהיין קחו בחשבון שבלוטות הטעם שלכם יהיו מנוטרלות לזמן מה.

כאמור הבעיה עם התופעה הזו היא שיש מעט מאוד דרכים למנוע אותה מצד אחד ומצד שני -לכשהיא התגלתה- אין הרבה מה לעשות נגדה.
אלא למעט ללכת לחנות או העסק בו קניתם את הבקבוק ולהחזיר אותו.

מקומות שמכבדים את עצמם לא רק שיקחו את הבקבוק חזרה אלא גם יפצו אתכם בעין יפה.
(ואם לא- אל תחזרו לשם....)

בעיה נוספת שאמנם לא קשורה לנושא במישרין (אבל מאוד קשורה לפתרון) היא הירידה בכמות השעם האיכותי המשמש ליצור פקקי שעם איכותיים.

מה עושים?
הפתרון העתידי לנושא הוא שימוש בפקקים מסיליקון או פקקי הברגה אלא שבשל התנהגות הצרכנים שמחפשים את הפתיחה המסורתית וההרחה הידועה של הפקק - אין ספק שגם אלמנט של חינוך חייב להיכנס לעניין ולגרום לכל מי שלא חייב- להשתמש בפקקי סיליקון.

גם יחסי ציבור יכולים מאוד להועיל כאן.

לחיים!!

הישראלים המשפיעים ביותר על תעשיית היין

1. דניאל רוגוב:
מבקר היין והאוכל החשוב ביותר בישראל שדווקא תפקידו בעבר היה מרכזי יותר לענף היין.
חובבי יין רבים קוראים מאמרים רבים של עיתונות מקצועית ומגזינים שונים מחו"ל. אולם הטועם החובב- מושפע יותר מכתיבתו של רוגוב בעיתון "הארץ".
אמנם התפוצה של העיתון מאוד מוגבלת לקבוצות אוכלוסיה חזקות ומצומצמות אך אין ספק שרוגוב הוא הוא מייסדה של ביקורת תרבות השתיה והיין בישראל.
הרבה ביטויים שבהם רוגוב משתמש נכנסו ללקסיקון הביקורת ומשמשים ככל י מקצועי בתחום.

2. ויקטור שונפלד:
היינן הבכיר ביותר בישראל שהיה שותף בשדרוג התעשייה הישראלית על מפת היין עולמית,
אי אפשר להתעלם מההצלחה וההישגים המקצועיים של יינות יקבי רמה"ג וכל זאת למרות שהאקלים בצפון הארץ אינו יציב.
אין ספק שלהצלחה של יקבי רמת הגולן שונפלד תרם רבות.

3. ברי ססלוב, אלי בן זקן ויאיר מרגלית:
יינני יקבי הבוטיק.
בן זקן ויאיר מרגלית הצליחו לכבוש מוקדם מקום ראשון משותף בצמרת של יקבי הבוטיק הישראלים.
הצלחתם הניעה רבים לעבור לתחום ולהתעקש על מקצוענות במטרה להשתפר.
ברי ססלוב, לימד רבים מהם ובמקביל המשיך לייצר יינות מעולים, בשל תפקידו כמורה מצויין -מקומו שמור בהסטוריית היין של ישראל.

4. חיים גן: הבעלים של איש הענבים
בעברו אחראי על תחום המסעדות והבארים ביקבי "כרמל מזרחי" ויזם סדרתי של פרוייקטים שמטרתם העיקרית החדרת תרבות היין בישראל.
בית איש הענבים הכולל מועדוני חברים בהיקף של עשרות אלפי חברים גורם לדרך השיווק של חיים גן להיות אפקטיבית בכל מדד.
סבר פניו הנעים ורצונו להירתם לכל משאלה של אנשי תעשיית היין בישראל גורמים לשיווק של בית איש היין לעבור בצורה וירלית מפה לאוזן או יותר נכון מכוס לכוס.
סדרת סדנאות היין וקורסי היין שחיים ובית איש הענבים מקיימים לאורך השנה מגדילים את אוכלוסיית הצרכנים ומשמשים כשגרירי רצון טוב לאוכלוסיות חדשות.
חובה לציין שבית איש הענבים לא סוגר עצמו בפני אליטות חברתיות או כלכליות - למרות התדמית של הענף ככזו אלא פותח את דלתותיו כלפי כל אדם ואדם באשר הוא.
חיים החל את דרכו בתפוח הזהב, דרך "כפות תמרים" וניהל את תחום המסעדות והבארים ביקבי כרמל מזרחי תוך שהוא מכשיר ומדריך אלפי אשי מקצוע בתחום.
יוזמותיו הברוכות של חיים שכללו תכניות רדיו, וחברות בפנלי טעימה של "יין וגורמה", "סלואו פוד", המכון הוולקני, וחברותו באיגוד מבקרי היין הבינלאומי הובילו את מרכז ההדרכה של איש הענבים להיות מרכז היין האובייקטיבי היחידי במדינת ישראל.
בין שאר פועליו ניתן לציין את קלרט- בית המכירות הפומביות, תערוכת היין בינלאומית ישראוינאקספו, היותו שופט בתחרות היינות הבינלאומית טרה וינו, והשתתפותו בכתיבת ספר יקבי ישראל ברוסית "וינו לנד".
כמו כן חייבים לציין את אופיו הנעים ומשרה האוירה הטובה ומאמציו לקדם כל מיזם שמקדם את תעשית היין בארץ.

5. ג'קי בר:
הבעלים של טמפו, בהבינו שהפתרון הכולל לצרכן הוא הכיוון שצריך לנקוט בו- הציל בעצם את יקבי ברקן מפשיטת רגל- וכשמדובר ביקב השני בגודלו בארץ- יש לכך משמעות גדולה מאוד.
ההשפעה של כניסתו של בר לברקן ועל שוק היין בישראל עוד לא ברורה עד הסוף אולם אין ספק שמדובר בצעד משמעותי מאוד לתעשיית היין והקונסולידציה בו.

6. קובי טריביטש:
יו"ר "טיב טעם אחזקות" – טריביטש שהבין כי עדיף לכל רשת קמעונאית לנצל את גודלה וחוסנה כדי לייבא בעצמה את המוצרים שלה חשף את הקהל הישראלי (ולא רק הרוסי) למוצרים שהיו מוגבלים מטבעם ברצון הטוב של היבואנים.
לא כל הצעדים שבוצעו בטיב טעם בוצעו בצורה מקצועית וללא טעויות, אולם אין ספק שטריביטש הציג דרך חדשה לגמרי לרשתות הקמעוניות שמאמץ את יכולתם לפעול על פלחי שוק שונים ועל אוכלוסיות שונות.

7. אורי שקד:
שותף ביקבי רקנאטי, הבעלים של חברת הייבוא וההפצה "המגש שקד", ורשת חנויות היין הגדולה בישראל, "דרך היין".
שקד גם מילא תפקיד מרכזי בענף ולזכותו ניתן לציין את הצלחת יקבי רמת הגולן וכן את היין המצליח ביותר בתולדות ייבוא היין (גאטו נגרו- מצילה).
בנו טל, החל להשתלב בעסק.

8. עמיאל ואריאל אפשטיין:
הבעלים והמנהלים של חברת "הכרם", אחת החברות הוותיקות ביותר בענף, והיבואנית והמפיצה הגדולה ביותר של משקאות חריפים ויינות לישראל.
החברה ייבאה את היינות היוקרתיים והגבוהים והסטנדרטים הכרוכים בהם.
הכרם שהעסיקו מומחים, פירסמו מחירוני יין, הכניסו מזגנים למחסנים ולמשאיות שהובילו יינות יוקרתיים ויקרים בתנאים אופטימליים.
מקצוענותם התקבלנה בברכה והם מוכרים כספקים הראשיים והמובילים של היינות היוקרתיים למסעדות המובילות, שיווק שמונה יקבי בוטיק ישראלים, והקמת רשת חנויות יין.

9. כרמי לבנשטיין וד"ר ארקדי פפקיאן:
הצוות שיסד את סדרת ההצלחות: סידרת "אדמה" ביקב תבור, מיתוג יקב "טוליפ", שיווק בקבוק הליטר שקנה ליקבי אפרת אחיזה במגזר הרוסי כשהמכנה המשותף הוא שיווק בעולם היין הישראלי.
את כרמי ניתן לציין כאחד המוחות המבריקים ביותר בתחום השיווק של יין ישראלי.
ד"ר ארקדי פפקיאן -יוצא חבר העמים שהחל את דרכו בכרמל מזרחי עבד כיינן יקב דלתון.
רבים מיקבי הבוטיק המצליחים ביותר חבים את הצלחותיהם לליווי ולייעוץ המקצועי שד"ר ארקדי פפקיאן סיפק ועדיין מספק להם.

10. אבי בן עמי:
הישראלי היחידי בתעשיית היין של ישראל , שאינו מייצר יין, שאינו משווק יין או אינו סוחר ביין.
בשנתיים האחרונות, העלו מיזמיו המסחריים: תערוכת היין "לה סומלייה", תחרות "אשכול הזהב", והתערוכה הראשונה מסוגה לציוד מקצועי ליקבים, את רף המקצועיות של הענף באופן משמעותי.
בנוסף יש לציין את העובדה שהצליח להישאר בקשרים מצוינים עם רוב אנשי התעשייה, היא כשלעצמה עדות לאישיותו המקסימה והלבבית.